טיפול חניכיים בלייזר

מה זו מחלת חניכיים

שן לא יושבת בעצם לבד. סביבה יש מערכת תמיכה: חניכיים שעוטפות אותה, סיבים שמחברים אותה לעצם, והעצם עצמה. מחלת חניכיים היא תהליך דלקתי שפוגע במערכת הזו — ולא בשן.

זו נקודה שחשוב להבין, כי היא מסבירה למה אפשר לאבד שן בריאה לגמרי. השן יכולה להיות שלמה, בלי חור אחד, ובכל זאת להתנדנד — פשוט מפני שמה שהחזיק אותה כבר לא שם.

המנוע של התהליך הוא ביופילם: שכבה דקה של חיידקים שנצמדת לשן ומתחדשת כל הזמן. כשהיא נשארת באזור אחד מספיק זמן היא מתקשה והופכת לאבנית, ואבנית לא מוסרת בצחצוח. הגוף מגיב לנוכחות הזו בדלקת, והדלקת — כשהיא נמשכת — היא זו שמפרקת את הרקמה.

דלקת חניכיים מול מחלת חניכיים

שני שלבים, ובהבדל ביניהם תלוי הכול.

דלקת חניכיים (Gingivitis)

הדלקת נמצאת בחניכיים בלבד. הן אדומות, נפוחות, מדממות בצחצוח — אבל העצם והסיבים עוד שלמים. השלב הזה הפיך. ניקוי יסודי, תיקון הרגלי הצחצוח ומעקב מחזירים את הרקמה למצב תקין.

מחלת חניכיים (Periodontitis)

כאן הדלקת עברה את הגבול. הסיבים נהרסים, העצם נסוגה, ובין השן לחניכיים נפתח כיס עמוק שאי אפשר לנקות בצחצוח. השלב הזה אינו הפיך: העצם שאבדה לא חוזרת מעצמה. מה שכן אפשר לעשות הוא לעצור את ההתקדמות ולשמר את מה שנשאר.

הסימנים שאסור להתעלם מהם

• דימום בצחצוח או בשימוש בחוט. הסימן הראשון, והנפוץ ביותר שמתעלמים ממנו. חניכיים בריאות לא מדממות.
• חניכיים אדומות, נפוחות או רגישות למגע.
• ריח רע מהפה שחוזר גם אחרי צחצוח.
• נסיגת חניכיים — השן נראית ארוכה יותר, או שנחשף אזור השורש והוא רגיש לקור.
• רווחים שנפתחים בין השיניים שלא היו שם קודם.
• שן שמרגישה רופפת או שהסגר משתנה.
• הפרשה מהחניכיים בלחיצה.

דימום הוא הנקודה שבה כדאי להיבדק, לא הנקודה שבה כדאי לחכות ולראות.

למה זה מתקדם בשקט

מחלת חניכיים היא מהמצבים המטעים ברפואת השיניים, מסיבה אחת: היא כמעט לא כואבת. חור בשן כואב ושולח אנשים למרפאה. אובדן עצם סביב שן לא שולח אף אחד — הוא פשוט מתקדם.

התוצאה היא שאנשים מגיעים כשהשן כבר מתנדנדת, כלומר בשלב שבו חלק ניכר מהתמיכה כבר איננו. בשלב הזה עוד אפשר לעשות הרבה, אבל פחות ממה שהיה אפשר שנתיים קודם.

זו גם הסיבה שבדיקה תקופתית שווה יותר ממה שהיא נראית. היא לא מאתרת מה שכואב — היא מאתרת מה ששקט.

גורמי סיכון

ביופילם הוא התנאי, אבל הוא לא מסביר הכול. שני אנשים עם אותה היגיינה יכולים להגיע לתוצאות שונות לגמרי, ולכן חלק מהאבחון הוא להבין מה מגביר את הסיכון במקרה הספציפי.

עישון

גורם הסיכון המשמעותי ביותר שנמצא בשליטת המטופל. עישון פוגע בזרימת הדם ברקמה ומקשה על ההחלמה, והוא גם מסתיר את הסימנים — מעשנים מדממים פחות, ולכן מגיעים מאוחר יותר. מעשן שמטופל ולא מפסיק לעשן מתחיל בעמדה פחות טובה, וחשוב שיידע זאת מראש.

סוכרת לא מאוזנת

הקשר דו-כיווני: סוכרת לא מאוזנת מחמירה מחלת חניכיים, ומחלת חניכיים פעילה מקשה על איזון הסוכרת. כשיש סוכרת, שיתוף בין רופא השיניים לרופא המטפל הוא חלק מהטיפול ולא תוספת לו.

גנטיקה ורקע משפחתי

יש אנשים שהרקמה שלהם מגיבה חזק יותר לאותו עומס חיידקים. מחלת חניכיים בהורים היא סיבה טובה להיבדק מוקדם ולא לחכות לסימן.

עומסים בסגר וחריקת שיניים

לחץ לא מאוזן על שן שהתמיכה שלה כבר נפגעה מזרז את הנדנוד. במקרים כאלה בדיקת הסגר היא חלק מהטיפול.

תרופות ומצבים רפואיים

יש תרופות שמשפיעות על רקמת החניכיים או על יובש הפה, ויובש מגביר הצטברות ביופילם. לכן אנחנו מבקשים את רשימת התרופות המלאה לפני שמחליטים על טיפול.

איך נראה אבחון נכון

אין המלצה על טיפול לפני שיש ממצא. מי ששומע "צריך לייזר" לפני שנבדק לא שמע אבחנה.

מדידת עומק הכיסים

מכשיר מדידה דק עובר סביב כל שן ונרשם עומק הכיס בכמה נקודות. חניכיים בריאות נעות בטווח של כמה מילימטרים בודדים; מספרים גבוהים יותר מצביעים על אובדן חיבור. זו המדידה שמבדילה בין דלקת שטחית למחלה עם נזק.

מדד דימום

נרשם באילו נקודות יש דימום במגע. זה המדד שאומר אם הדלקת פעילה כרגע, והוא גם המדד שמאפשר להשוות אחרי הטיפול ולראות אם הוא עבד.

נסיגה וחשיפת שורש

נמדד כמה מהשורש נחשף. זו נקודה שמשפיעה גם על הרגישות וגם על התכנון האסתטי, אם יש אחד.

נדנוד

נבדק אם השן זזה, ובאיזו דרגה. שן מתנדנדת מחייבת החלטה נפרדת: לשמר או לא.

הדמיה

כשיש חשד לאובדן עצם נדרשת הדמיה, כי עצם לא נראית בבדיקה קלינית. במקרים מסוימים נעשה שימוש בהדמיה תלת-ממדית (CBCT) שמאפשרת לראות את מפלס העצם סביב השן בשלושה מימדים.

תיעוד

המספרים נרשמים. זה נשמע טכני, אבל בלי רישום אין דרך לדעת אחרי חצי שנה אם המצב השתפר, נשאר או הידרדר — והשאלה הזו היא כל העניין.

מה בדיוק עושה הלייזר

לייזר הוא קרן אור ממוקדת באורך גל מוגדר. הרקמה סופגת את האור וממירה אותו לאנרגיה, ואורך הגל הוא זה שקובע איזו רקמה סופגת יותר — מים, המוגלובין או מלנין. מכאן נגזר מה כל סוג לייזר מתאים לעשות.

ברפואת חניכיים הלייזר עובד בעיקר על רקמה רכה, ובשלוש דרכים:

הפחתת עומס חיידקים בכיס

אחרי שהמשקעים הוסרו מכנית, הלייזר יכול לעבור בכיס ולהפחית את כמות החיידקים שנשארה בו. זה החלק שבו הוא מוסיף על הניקוי — לא מחליף אותו.

עבודה מדויקת ברקמה

כשצריך להסיר או לעצב רקמה רכה, הלייזר מאפשר לעשות זאת בגבול צר וברור, בלי להפעיל לחץ מכני על הסביבה.

שליטה בדימום

הלייזר סוגר כלי דם קטנים תוך כדי עבודה. בפועל זה אומר שדה עבודה נקי יותר ופחות דימום אחרי הפעולה.

מה הלייזר לא עושה

החלק הזה חסר בכמעט כל עמוד שיווקי בנושא, ולכן הוא כאן.

• לא מחזיר עצם. עצם שנספגה לא נבנית מלייזר. אם יש אובדן עצם, הפתרון — אם יש כזה — הוא כירורגי.
• לא מחליף ניקוי מכני. אבנית היא מבנה מוצק צמוד לשן. מסירים אותה בכלים, לא בקרן אור.
• לא מייתר אבחון. לייזר בלי מדידה ובלי הדמיה הוא טיפול באפלה.
• לא מבטל כירורגיה כשהיא נדרשת. בכיסים עמוקים מאוד או בפגם עצם מוגדר, גישה כירורגית היא לעיתים הדרך היחידה להגיע לאזור.
• לא מחליף את המטופל. טיפול מצוין ותחזוקה גרועה נותנים תוצאה גרועה, בכל טכנולוגיה.
• לא מתאים לכל מקרה. יש מצבים שבהם אין לו יתרון, ואז אין סיבה להשתמש בו.

סדר הטיפול בפועל

1. בדיקה ואבחון. מדידת כיסים, מדד דימום, בדיקת נדנוד והדמיה לפי הצורך. בסוף השלב הזה יש תמונת מצב במספרים.
2. הצגת התוכנית. מה נמצא, מה מוצע, מה החלופות, מה הסיכונים ומה סדר הגודל של הזמן. לפני שמתחילים.
3. ניקוי מכני יסודי. הסרת אבנית וביופילם מעל ומתחת לקו החניכיים. זה הבסיס, והוא לא נדלג עליו בשום מקרה.
4. לייזר, אם הוא מתאים. מעבר ממוקד באזורים שהוגדרו באבחון.
5. הנחיות והתאמה אישית. טכניקת צחצוח, כלים לניקוי בין-שיני, ומה בדיוק לעשות באזורים הבעייתיים.
6. בדיקת ביקורת. מדידה חוזרת אחרי פרק זמן מוגדר, והשוואה למספרים מההתחלה.
7. תוכנית תחזוקה. תדירות מעקב שנקבעת לפי המצב, לא לפי נוסחה אחידה.

תחושות במהלך הטיפול

אנחנו לא מבטיחים טיפול חסר תחושה, ולא נאמר שהוא לא מורגש. מה שכן אפשר לומר:

ברוב הטיפולים בלייזר ברקמה רכה נעשה שימוש בהרדמה מקומית, מותאמת לאזור ולפעולה. במהלך העבודה יש תחושת חום קלה ולעיתים ריח מסוים — שניהם צפויים ואינם מעידים על בעיה.

מה שרוב האנשים מציינים בדיעבד הוא שהטיפול קצר יותר ממה שציפו ושהדימום מיד אחריו מועט. זו תחושה שדווחה לנו לא מעט, אבל היא לא הבטחה — התגובה משתנה בין אנשים.

אם יש לכם חשש מטיפולי שיניים, אמרו את זה בתחילת הפגישה. זה משנה את קצב העבודה ואת אופן ההסבר, וזה בסדר גמור.

ההחלמה והימים שאחרי

אחרי טיפול חניכיים — עם לייזר או בלעדיו — הרקמה זקוקה לזמן. בימים הראשונים ייתכנו רגישות באזור, תחושת מתיחות בחניכיים ורגישות מסוימת לקור אם נחשף שורש.

מה כן

• לצחצח, בעדינות ובהתאם להנחיות שקיבלתם. רקמה שלא מנקים לא מחלימה טוב יותר.
• לשתות מים ולשמור על הפה נקי.
• להקפיד על בדיקת הביקורת. היא לא פורמלית — היא זו שאומרת אם הטיפול השיג את מה שהיה צריך.

מה לא

• לא לעשן. בימים שאחרי הטיפול זה מזיק במיוחד, וגם לטווח הארוך זו ההחלטה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר.
• לא להפסיק לנקות אזור שרגיש. אם קשה — לפנות אלינו, לא לוותר על האזור.
• לא להתעלם מדימום שנמשך או מכאב שמתגבר. זה מצדיק טלפון.

רגישות שמתגברת אחרי כמה ימים, נפיחות שגדלה או חום — פנו אלינו. אלה לא חלק מהמסלול הרגיל.

Air Polishing לצד הלייזר

לצד הטיפול בלייזר נעשה במרפאה ניקוי בטכנולוגיית Air Polishing — הסרת ביופילם, אבנית וכתמים בזרם מבוקר של אבקה עדינה, מעל ומתחת לקו החניכיים. היתרון שלה במקרים של רגישות ובאזורים שקשה להגיע אליהם בכלים מסורתיים.

שתי הטכנולוגיות עונות על שני חלקים שונים של אותה בעיה: אחת מסירה את הסיבה, השנייה מטפלת ברקמה שהגיבה אליה. פירוט מלא יש בעמוד הסרת אבנית ו-Air Polishing.

הורדת פיגמנטציה מהחניכיים

אצל חלק מהאנשים יש בחניכיים כתמי פיגמנטציה כהים — מלנין בתוך הרקמה. זה לא מצב רפואי ולא דורש טיפול; זו וריאציה נורמלית של צבע רקמה. מי שזה מפריע לו אסתטית יכול לטפל, ומי שלא — אין שום סיבה לגעת בזה.

כשמטפלים, הלייזר עובר על הרקמה בשכבות דקות ומסיר את השכבה שבה נמצא הפיגמנט, בגבול מבוקר. זהו טיפול אסתטי לכל דבר, ולכן הוא מחייב שיחה מסודרת לפניו.

מה חשוב לדעת מראש

• אין טיפול בפיגמנטציה לפני שמצב החניכיים עצמן תקין. רקמה דלקתית לא מטופלת אסתטית.
• הפיגמנט עשוי לחזור. אצל חלק מהמטופלים הוא חוזר במידה כזו או אחרת אחרי כמה שנים, ואז אפשר לחזור ולטפל.
• בימים הראשונים הרקמה נראית שונה בזמן ההחלמה. זה חלק מהתהליך.
• התוצאה משתנה בין אנשים, ואיננו מבטיחים גוון מסוים.

חיתוך רסן בלייזר

רסן הוא קפל רקמה שמחבר את השפה או הלשון לרקמה שמסביב. כשהוא מחובר גבוה מדי או נוקשה מדי הוא עלול למשוך את החניכיים, לפתוח רווח בין השיניים הקדמיות, או להגביל תנועת לשון.

שחרור הרסן בלייזר הוא פעולה קצרה. היתרונות: גבול עבודה מדויק, דימום מועט ותפרים בדרך כלל אינם נדרשים. הפעולה מבוצעת בהרדמה מקומית.

גם כאן — הפעולה נעשית רק כשיש התוויה. רסן שאינו מפריע לתפקוד ואינו גורם נזק לא מחייב טיפול.

חניכיים ושתלים

אם אתם שוקלים שתל, מצב החניכיים אינו נושא נפרד — הוא תנאי מקדים. שתל מושתל בעצם, והעצם מושפעת ישירות ממחלת חניכיים פעילה. השתלה בפה עם דלקת לא מטופלת מתחילה בעמדת פתיחה גרועה.

יש גם המשך לסיפור אחרי ההשתלה: שתל יכול לפתח דלקת סביבו — דלקת סביב שתל — ומטופלים עם רקע של מחלת חניכיים נמצאים בסיכון גבוה יותר לכך. לכן טיפול חניכיים אינו רק טיפול בהווה, הוא גם השקעה בעמידות של השיקום.

הקשר בין השניים מפורט בעמוד שתלים דנטליים.

כשלייזר הוא לא התשובה

יש מצבים שבהם לייזר לא מוסיף, ואז אנחנו אומרים את זה:

• אבנית רבה שלא הוסרה. קודם מנקים. לייזר על אבנית הוא בזבוז זמן.
• פגם עצם מוגדר. מצב שמצריך גישה כירורגית, לעיתים עם שחזור עצם.
• כיסים עמוקים מאוד. כשאי אפשר להגיע לתחתית הכיס בלי לפתוח — פותחים.
• שן שאיבדה את רוב התמיכה. לפעמים ההחלטה הנכונה היא עקירה ותכנון שיקום, ולא שימור בכל מחיר. זו החלטה שמתקבלת יחד, עם כל המידע על השולחן.
• מקרה שאינו דלקתי במקור. נסיגה שנובעת מצחצוח אגרסיבי או מעומס בסגר אינה מטופלת בלייזר אלא במקור הבעיה.

במקרים שמצריכים כירורגיה משמעותית, הטיפול מתבצע בשיתוף עם ד"ר נורברטו סגל, מומחה לכירורגיית פה ולסתות, במסגרת אותה תוכנית טיפול.

תחזוקה — החלק שקובע

מחלת חניכיים היא מצב כרוני. זה לא אומר שאי אפשר לשלוט בה — זה אומר שהיא לא נעלמת אחרי טיפול אחד.

מי שעבר טיפול חניכיים וחזר להרגלים שיצרו את הבעיה יראה אותה שוב. זה לא כישלון של הטיפול ולא של המטופל; זו פשוט הדרך שבה המחלה מתנהגת.

מה כוללת תחזוקה

• מעקב בתדירות שנקבעת לפי המצב. יש מי שזקוק לביקור כל שלושה חודשים ויש מי שפעם בחצי שנה מספיקה לו. התדירות נגזרת מהמספרים, לא מהיומן.
• מדידה חוזרת בכל ביקורת. כך רואים מגמה ולא רק מצב רגעי.
• ניקוי מקצועי באזורים שלא ניתן להגיע אליהם בבית.
• ניקוי בין-שיני יומי בבית. החלק הזה תלוי בכם, והוא זה שקובע את התוצאה יותר מכל דבר אחר.

מי מטפל בכם

ד"ר פבלו שילמן עומד בראש המרכז הרפואי שילמן ברמת השרון. הוא בעל Mastership של ALD — Academy of Laser Dentistry, הארגון הבינלאומי העוסק בשימוש בלייזר ברפואת שיניים. Mastership היא הדרגה הגבוהה במסלול ההסמכות של הארגון, וההבחנה בינה לבין חברות פשוטה בארגון היא מהותית.

הכשרה מסודרת בתחום הלייזר היא בדיוק מה שמאפשר להבחין בין המצבים שבהם הוא מוסיף ערך לבין אלה שבהם כלי אחר מתאים יותר. זו גם הסיבה שבעמוד הזה כתוב מה הלייזר לא עושה.

מידע נוסף על הרקע המקצועי יש בעמוד אודות.

מה כדאי לשאול לפני טיפול

אלה שאלות שכדאי לשאול כל רופא שמציע טיפול חניכיים בלייזר — כאן או בכל מקום אחר:

• מה עומק הכיסים שלי, במספרים? אם אין תשובה, לא נעשתה מדידה.
• יש אובדן עצם, וכמה? ואם כן — על מה מבוססת התשובה.
• מה הלייזר יעשה שהניקוי לבדו לא יעשה? שאלה שמפרידה בין שימוש מנומק לשימוש שיווקי.
• מה קורה אם לא מטפלים? תשובה כנה כוללת גם את האפשרות שלא יקרה דבר בטווח הקרוב.
• מתי נמדוד שוב, ומה ייחשב הצלחה? הצלחה שלא הוגדרה מראש אף פעם לא נמדדת.
• מי מבצע את הניקוי ומי את הלייזר?

שאלות נפוצות